גיד אכילס הינו גיד גדול וחזק המחבר את שרירי הסובך (gastrocnemius & soleus) אל עצם העקב (calcaneus). תפקידו של הגיד הינו למשוך את עצם העקב לכיוון מעלה כך שמתקבלת תנועת עליה על קצות האצבעות.
דלקות של גיד אכילס וסביבתו, נפוצות בענפי ספורט העוסקים בריצה וקפיצה כמו כדורסל, כדורגל, טניס ובעיקר באנשים העוסקים בריצות ארוכות (ריצת מרתון וטריאתלון).
יש לשים לב כי יתכנו מספר מצבים דומים מבחינת הסתמנותם שיגרמו לכאב בצידו האחורי של הקרסול. מצבים אלה יכולים לחקות מצב של דלקת בגיד אכילס ולכן יש מקום להגיע לאבחנה מדויקת מפני שצורת הטיפול עשויה להיות שונה במצבים השונים.
במצב של דלקת בגיד האכילס (Achilles tendonitis) מרוכז הכאב כאב בחלק האחורי של הקרסול ממש על גבי הגיד עצמו הכאב מוחרף בעת פעילות הכרוכה בהליכה, ריצה, ירידה במדרגות או עליה על קצות האצבעות. הסיבות לדלקת בגיד האכילס הינן מרובות וכוללות מצבים כמו עליה לא מבוקרת בעומסים של פעילות ספורטיבית, עומסים חוזרים ונשנים הגורמים לשינויים ברקמת הגיד או באיזור האחז שלו בעצם העקב, לחץ חיצוני מהנעלה, קיצור של שרירי השוק,שינוי צורת עצם העקב, ומצבי חולי של רקמת הגיד עצמה כחלק ממצבי חולי כלליים.
הטיפול בדלקת של גיד אכילס צריך להתחיל מבדיקה קלינית שמטרתה לנסות ולהגיע לאבחון מדויק של סוג הפגיעה. לעיתים יש מקום להיעזר באמצעי הדמיה כמו בדיקת אולטראסאונד, צילום רנטגן או בדיקת MRI .
לאחר הגעה לאבחנה מתרכז הטיפול בשילוב של טיפול פיסיקאלי- פיזיותרפי, תרגול עצמי, טיפול תרופתי ולעיתים אף שימוש בטכניקות כמו גלי הלם, או הזרקה לגיד או סביבתו.
לא מומלץ להזריק חומרים סטרואידים אל הגיד עצמו מחשש להחלשתו.
לטיפול הפיזיותריפי תפקיד חשוב והוא עשוי לכלול עיסוי שמטרתו לפרק הצטלקויות הנוצרות ברקמת הגיד ושיפור הספקת דם, מתיחות פסיביות ואקטיביות אקסנטריות כדי למנוע קיצור בגיד ושרירי התאומים, טיפול אלקטרותרפי בעזרת אולטראסאונד וזרמים לשיכוך כאבים וטיפינג המותאם אישית לפי סוג הפעילות של המטופל וחומרת הבעיה.
יש חשיבות רבה לניסיון מציאת סיבת היווצרות המצב וניסיון לטפל בה על מנת להצליח בטיפול ולמנוע הישנות המצב וחזרה שלו שוב ושוב.
