טיפולים בפגיעות מניסקוסים בילדים ובני נוער ניתוחי שחזור רצועות בברכיים בילדים ובני נוער ניתוחי טיפול בפריקות פיקה, כולל תיקון רצועות הפיקה ויצוב פריקות פיקה בילדים ובני נוער ניתוחי תיקון פגיעות סחוס בילדים ובני נוער ארתרוסקופיות של מפרק הירך בילדים ובני נוער ארתרוסקופיות של הקרסול בילדים ובני נוער טיפול בתסמונת מדורי השוק ארתרוסקופיות של הכתף בילדים ובני נוער טיפול בפגיעות ספורט בעמוד השדרה טיפול בפגיעות מאמץ

דחיית אבחנת פגיעה, ואיחור בטיפול עלולים לגרום לתהליך ריפוי החלמה ושיקום ממושכים יותר ולעיתים להחמרת פגיעה עד כדי נזק לא הפיך. האבחנה המוקדמת מעלה את הסיכוי להחלמה מלאה וללא תוצאות ארוכות טווח או בלתי הפיכות.

גישה נכונה של אימון: תכנית אימון מותאמת, עומסים מבוקרים, שמירה על כושר גופני, גיוון פעילות, הכנה לאימון (חימום, מתיחות). השגחה רפואית לפני ובמשך תקופת האימונים. טיפול רפואי מוקדם ומתקדם לאבחנה ולמניעת החמרת פגיעות. הדרכה ושיתוף הורים בתכנית האימון. התאמת סביבת האימון וחוקי המשחק/תחרות לקבוצות הגיל. תהליכי הגדילה והצמיחה של הילדים ובני נוער מחייבים גישה שונה של אימון, תרגול והשגחה רפואית. קיימת חשיבות רבה לבחינת הצרכים המיוחדים של הספורטאי הצעיר על מנת להכינו נכון לספורט התחרותי, ולחבלות העלולות להתרחש עקב הגברת הפעילות הגופנית. מסגרות ספורט מאורגנות בבתי ספר ואגודות הספורט, מציבות בפני הספורטאי הצעיר אתגרים גופניים ונפשיים בצד מערכת ציפיות להצטיינות והצלחה. הניסיון לעמידה והגשמה של מערכת ציפיות זו עלול להביא את הספורטאי הצעיר לדפוסי אימון ופעילות לא נכונים הטומנים בחובם סכנת פציעות גופניות ולחץ נפשי. אבחנה מוקדמת של גורמי סיכון לפגיעה, במסגרת בדיקות טרום עונתיות או במהלך העונה עשוי לאתר בעיות טרם החמרתן. התייחסות רפואית מוקדמת לפגיעות המאפשרת אבחנת הפגיעה, זיהוי הגורמים לפגיעה וטיפול מוקדם מאפשרים החזרה מהירה יותר למסגרת פעילות ספורטיבית ומניעת נזק מצטבר.

קבוצת גיל זו מהווה אתגר טיפולי ממספר סיבות: קיים קושי באבחון הפגיעות התת-חריפות הן בגלל המהלך ההדרגתי של התהוותן והחמרת הנזק, והן בשל נטייתו של הספורטאי בעל הרצון להגיע להישגים להמעיט בערך פגיעות קלות ובפניה לבקשת סיוע רפואי. גורמים אלה מאריכים את פרק הזמן עד לאבחון וטיפול בפגיעה ומקטינים את הסיכוי החלמה מלאה. בעייתיות נוספת, נובעת מרגישותה של קבוצת גיל זו לפגיעות העלולות להיות בעלות משמעות ארוכת טווח. מקורה של רגישות זו יכול לנבוע מעצם תהליך הצמיחה הגורם לחסר איזון בין מרכיבי השלד בו הרקמות הרכות גידים ושרירים עומדים במתח רב בשל ההתארכות הגרמית. מצב זה עלול לגורם לפגיעות באזורים אופייניים בנקודות החיבור בין גידים לעצמות. אזור הצמיחה בעצמות מהווה אף הוא נקודת תורפה בגופו של הספורטאי הצעיר, אזור זה רגיש לפגיעה, ולפגיעה בו קיימות השלכות ארוכות טווח על הצמיחה של אותה עצם. פגיעה בלוחית הצמיחה עלולה להביא לעוות צורת הגפה ולירידה ביכולת התפקוד והבצועים הספורטיביים.

האתלט הצעיר, אינו דגם מוקטן של האתלט הבוגר והוא חשוף לסוגי פגיעות שונות מהפגיעות הנצפות במבוגרים פגיעות אלה דורשות התייחסות שונה ומותאמת. לאתלט הצעיר יש צרכים מיוחדים בכל הקשור למניעה טיפול ושיקום של פציעות. מרכיבי השלד של הספורטאי הצעיר, כמו מערכת השרירים והגידים, אזורי הצמיחה בעצמות, והרצועות צומחים וגדלים, לעיתים בצורה בלתי מאוזנת, עובדה המעלה את רגישותם לפגיעות. פגיעות אלה עלולות להביא לנסיגה בהשגי האתלט ואף לנזקים גופניים מצטברים ובלתי הפיכים.

בעשור האחרון נצפתה עליה מתמדת בשכיחותן של פגיעות הספורט בילדים ובני נוער עליה זו נובעת ממספר סיבות: עליה ניכרת במספרם של צעירים המשתתפים במסגרות ספורט מאורגן. התמקדות האתלט הצעיר בספורט מסוים על חשבון גוון ספורטיבי - תופעה הגורמת לפגיעות בשל עומס יתר פיסי נקודתי על חשבון פיתוח מאוזן של השלד. ירידה כללית בכושרם הגופני של בני הנוער ככל הנראה תוצאת דרך החיים המודרנית. הוכחה עקיפה לכך היא עליה ב 22% במידת השמנת הילדים הממוצעת בארה"ב ב 20 השנים האחרונות .